אימא אני מצטער

באמת ניסיתי

ניסיתי להיות מישהו אחר

פעם אחת שיניתי את ההבעה בפנים ואפילו הצלחתי לחייך

פעם אחרת, ניסיתי לחלום חלום יפה

אבל אני לא מצליח להבין

איך אפשר לחיות ככה

תחושות שנתחמות בעצבות

בדידות שאין לה הפסקה

אימא אני מצטער

אני באמת ניסיתי

אני מתבייש במי שאני

אני מתבייש במי שהייתי

מקשיב לאיאן קרטיס ומבין כל מילה

אחר כך מנסה לשרוף את הזמן

אולי הבערה תאיר לי את החדר

אבל בתוכי אני מרגיש

כמו מישהו מונשם

שחי מרגע לרגע בלי שליטה

רוצה לצעוק, תניחו לי

תנו לי ליפול

רוצה להשאיר מאחורי הכל

שלא יהיה לי דבר להתחרט עליו

אימא אני מצטער

באמת ניסיתי להיות מאושר

פעם אחת צחקתי בקול מבדיחה שלא הבנתי

פעם אחרת, כתבתי שיר עם סוף אופטימי

אז קמתי לשתות והבטתי במראה

ראיתי את עצמי צונח

גם כשעמדתי על הרגליים

עכשיו אני כבר לא יכול לשקר

הפנים היפות שלא יהיו שלי

המגע שלא ארגיש, השתיקות שלא אפר

אני מצטער באמת

חטאים ועונשים

אני מתבייש

שזה כל מה שיצא בסוף

יכול לפרק את הסכום לפרוטות קטנות

יכול להניח שהסוף לא כל כך נורא

אימא אני באמת ניסיתי

אני רקדתי ושרתי, אפילו צעקתי בקול

אבל שום דבר לא השתנה

תניחו לי, תניחו לי ליפול

אחרי ההלם הראשוני, הכל יישכח

מה שיישאר אלו רק כתמים של דמעות על חולצות לבנות

זיכרון מעורער והד שלא נשמע