העצב עצר לנוח,

תחת עץ עירום מחליף הוא כוח.

דופקו מכהו קצובות,

לעיניו מחסה אין, המרירות בוקעת ארובות.

 

רק הציפורים עוד מצייצות דומם,

קשובתי, הביטי איך זה פי נאלם.