לא ידעתי אם אפשר, לאהוב

להיות קרוב.

לא שאלתי אם אפשר, לבנות,

בלי, אותך לשנות.

אבל הרגשתי את רטט לבך

והבנתי את תנועת ידך.

את הקליק הזה בעיניים

ואת הצליל המיוחד בקולך.

                                 

לא ידעתי אם אפשר, לצייר,

האהבה לתאר.

לא שאלתי אם אפשר, לכוון,

מבטך כמו מצפן.

אבל שמעתי את הלמות לבך

והבנתי את זווית ראשך.

את הקליק הזה בעיניים
ואת הצליל המיוחד בקולך.

         

בתנועה ונשימה

באמרה או דממה

בלחישה או כוונה

בצליל קולך שהשתנה.

                     

לא ידעתי אם אפשר, להסביר

במצב שביר.

לא שאלתי אם אפשר, לחנות,

בצילך להינות.

אבל קראתי את שפת גופך

והבנתי את משאת נפשך.

את הקליק הזה בעיניים

ואת הצליל המיוחד בקולך.

 

  בתנועה ונשימה....

                                                              

לא ידעתי אם אפשר, למהר

את הבדידות לפטר.

לא שאלתי אם אפשר, לטרוף

את הקלפים ולשאוף

אבל נשמתי את סערת רוחך

והבנתי שאני בשבילך.

את הקליק הזה בעיניים

ואת הצליל המיוחד בקולך.

 

בתנועה ונשימה....