אם אפשר לתאר גבעה והר

או דרך, שדה, גיא ונהר,

אם אפשר לספר סיפור ומשל

על פרח שמעולם לא נבל,

אם אפשר לצייר לך מפה

על דמותך ועל שאיפה.

מן תחושה של חילופי עונה

שבה הפרחים עומדים מלכת,

ואת קצת פחות רעננה

כי הכל מסביב לקראת שלכת.

כך מתחיל אקלים קריר,

ואני ממשיך וחורז לך שיר.

אז, שימי שמלתך

וענק על צווארך.

צמיד על ידך

ומעט גון שמחייך

אל יופייך שלא נגמר,

וביחד נצא אל הבר.

אם יש מקום שלא מצאנו

או משהו שעוד לא דיברנו,

אם יש ספק בלבך, שלא נסגר,

או חלק בנפשך, שעדיין לא נפתר.

אתן לך את ידי וכל שתבקשי

וככה נשאף לדברים שתממשי.         

כמו מסע במדבר ללא גבולות

כשפה ושם צץ צמח, כאילו סתם.

את נוסעת במקום לקוות,

בעגלה שממילא אהובך רתם.

אז עצרי והביטי סביב

סביבנו הכל נראה חביב.