בלכתי ברחוב בבוקר

התבוננתי בהולכים

החולפים

לאיזה בוקר קמים הם?

 

ראיתי ממולי בניין

מנגינה החלה מתנגנת במיתרי נפשי

הוא מתחיל להתנועע!

קורותיו החזקים זזים

בכבדות ביישנית

ולאחר

הקומה הראשונה

הקומה השנייה

תנועותיו הופכות הם לריקוד

והוא מתעגל לו מצד לצד!

ולא די בכך

אלא שכל הרחוב פרץ את גבולותיו!

השיח הירוק העירוני

שהרקיד את עלעליו

בריקוד כמיהתו חזרה אל

הטבע,

התמרור האדום ששמח

שסוף סוף הגיע גם זמנו

לשבור את החוקים,

מעבר החצייה

שעלה מהאספלט

ונוכח בריקודו

לראות

המציאות

היא לא רק שמיים

אלא גם רחוב.

 

וצבעיהם

נפגשו

התערבבו

זה בזה

הפכו לפקעת צבעים

למערבולת

ובלכתי ברחוב

בבוקר

הרמתי את ראשי

התבוננתי בה 

אלה הם הדברים

הנמצאים מאחורי

חומת המציאות המובנת מאליה

לזה הבוקר אקום.