הוא ישב על הידיים שלו ובגלל זה הם נרדמו בלהט הזה של צהריים וגשם שמכה ועלים טרופים שנעים מתחת לרגליים דורסות, זה היה ספסל אבן בשכונה נקייה בצפון ירושלים כשהשמש נעלמה כי בא גשם שמכה. להתמסר לגשם. אחד הדברים היפים. הראש מתוח לשמיים והסנטר זקוף העיניים עצומות וקו המתאר היפה של הפרופיל שלו מואר ונוטף. אולי בעצם הידיים שלו שהיו אדומות וחמות בקור הזה, הניגודי. מה בעצם צריך יותר את מי הוא צריך יותר.
