אדמה

חבולת סלעים וברקנים

טרשי אין סוף

בניה בה, כמו אינם

ומתי מעט

אוחזים טרשיה בציפרנם

שאי עינייך, אם

והביטי בהם

בעוז רוחם נחישותם

מערים בך אהבתם

ראי שאגתם

בדמות בית עץ וקרש

בדמות הכרם

שניטע במקום הטרש