כל אלו שנותרו מאחור, נפלו עמוק אל תוך הכאב,
מה שחוזר בחזרה פוגע כל-כך. מחזק
את הדימעה שנישארה קפואה ולא
מניחה לעבר, מחזק אותי ומראה לי
שהכל אותו דבר עם כוונה שונה
ושאתה מביט בי, שואל עם ניגמר,
שאתה נותן לי תקווה לאהבה
ושאתה מביט לעבר השקיעה,
שעוזבת אותך עוברת אל
האופק הבא
שאתה הינתך מיוחד על היותך
שאתה..
כל אלו שכל פעם מסבירים, אותם
המילים שנאמרים מחדש
כל אלו שריגשת שאזרת מעט
את החוזק שלך ושלי הוא עובר
לידינו
את המטח שבנינו בא ואומר לנו
שהחיים עוברים לאט ובעודינו
שוב אכן מחכים..
לתשובות לעבור בין ידינו
שאתה..
שאתה מביט בי בליחשה..
מודעת לכל הרגש שעוטף אותי
כל רגע
יודעת שפגיעות לא ברורות
חזרות ומתחילות
מהסוף להתחלה
כך גם המילה שנאמרה
שהיתה שם איתי, לא עזבה
השתוקקה..
לאוהב לתת את מי שאתה..
תגובות