כמיהת יוסף את ציון

עברה את העור

את הבשר

וחדרה עד העצם

 

עצמותיו שתקו את המדבר

כפי ששתק הוא בבור

כשאחיו אכלו לחם

כפי ששתק כשאביו שכב על ערש דווי

כשהוא שכב על ערש דווי

 

יהושע תמה בראותו

כי לא יבשו עצמות יוסף

כי לא יכול עוד יוסף להתאפק

המגע עם הארץ נדמה לו

כאילו מצא סוף-סוף

את אחיו האבודים זה מכבר

לו יכול

היה קורם שוב עור וגידים

ובוכה

בשדה הפתוח