יום ועוד יום

יום ועוד יום ,

יושבת בדרך,

עוברת אורח,

באוטובוס  

 טעונה כמטען חבול

ועוד יום אחד מתחיל,

בדרך בתחנה לעבודה,

מסביבי פנים עיפים,

בתוך שיגרה מתמשכת,

יום ועוד יום עובר,

ואני זורמת הלאה...

רואה גשם מטפטפף,

ושמים אפורים

אבל מרחוק קשת

מרהיבה ביופיה,

ויש לי נשק סודי,

מקל קסמים,

לוקחת מכחול מכיסי,

ומצירת שמים כחולים

ושמש זורחת במרומים,

ובלב אני שומעת שיר

נסתר שרק לאוזניי

הוא מזמר,

מחפשת מסביבי

גלגל הצלה בתוך סופה,

אבל ממשיכה הלאה

לזרום,

יום ועוד יום.