*השיר מבטא רגשות ראשוניות שלי מהפינוי בעמונה. בחרתי לבטא זאת ע"י רעיון משיר של רחל "פרחי אולי".
וזוהי צוּרַת בֵּיתִי
עָמַל שְפָתַיים
נטיעה מוּצקה.
במטבח עשוי אבני הַלְוַואי
שְפותה כעת קדירה עמוסה
שְקִיקָה מהבילה.
בסלון מגוּבּש גְוַונֵי אוּלַי
אשב על כִּסֵא- נַדְנֵדָה
ואסרוג בחוטי תִקְווָה
בגדי לבן.
ולשעת סהר
תערב שנתי
כְּשלוות יונק
בקיימי ברמ"ח אבריי
"ואמונתך בלילות".
ורגע לפני
שְתִיגְשוּ לשבור הדלת
קציני סדום
לתת ביתי כבית עלמין
לְפַשׂוֹת צָרַעַתְכֶם
אז אחת אשאל מכם:
הניחו נא,
ולו רק לרגע,
תֶלֶם צַר
למען אעבור בו אני
ובידי
מַחְתָה מלאה קטורת
להבדיל
בין החיים למתים.
תגובות