לפעמים אני רוצה להרעיד בקול סופרנו
את שקט האמונה
המינורית
חיוורת כזגוגית נקיה שלפני פסח, שבירה
חוצצת עצמותו בְּפַני
לרסקה
וידבר בי הקול לִפנַי ולפנים
ויאמר לי: אין שם כלום"
התייפחתי
הקשיתי
לבשתי שק ואפר
וניצחתיו, בִּתו
כי כלום יש פה
ושם אַין
וַאדבר על לבו ואתחנן:
'אפוף אותי, אַין'
'החשך בי וגלה הגנוז'
ויען בי: 'ואיה השה לעולה?'
תגובות