בשארית כוחותיי כותבת את המילים,

מחפשת את דרכי בין כל השבילים,

ורוצה לצעוק אליך אדון העולמים,

מדוע עשית את חיי כה אפלים?!

רואה את הכל כשחור על גבי לבן,

רוצה לעבור לחיות בעולם מדומיין,

בעולם שבו אראה גם את צבעי הביניים,

בעולם שבו מהדמעות לא יישרפו העיניים...

אלוהים שלי, עזור לי וקח את נשמתי,

כי חיים ומוות זה אותו דבר מבחינתי.

רוצה למות, רוצה לשכוח,

אנא אלוהים, תן בי הכוח,
 
כוח להצליח, להמשיך, להתמודד,

כוח להתאפק ולא להתאבד,

כוח להתגבר עם רצון ויכולת,

כוח להסיר מעליי את המשקולת,
 
שמכבידה על ליבי ומעמיסה על כתפיי,

שמכאיבה בתוכי ומבטאת רגשותיי.

אלוהים אתה איתי?

שמע קולי ותפילתי,

החזר נא לי,

את האושר שהיה בתמימותי...