שלל צבעים וחרבות

ותינוקת צל צורחת

בין דוכנים פנים חיוורות

המולת השוק נשכחת

 

על אם הדרך תתאונן

תילל עד סוף הגבע

את העין והשן

את הלהב והצבע

 

ודומיה נופלת ערב ערב

על ראשי המגדלים

אפילה שקטה זוחלת

לרגלי הפנסים

 

גם גבעול על הגבעה

גם תינוקת שבבית

מאסקופות נלחשת שמה

הצמיחי נחמה כזית

 

אך נחמה כזאת קיימת

רק בגל האבנים

עד שנשוב וניפגש

בין חרבות ושלל צבעים