יש סיפור שלא ידעתי
איך מספרים אותו
בלי להתבלבל
מביט במראה
יש מישהו כמוני
שמביט עלי
ולא מבין מה אני חושב
אנשים נעים כמו בפס ייצור
חושבים אותו דבר, מרגישים אותה תחושה
ואני עומד בצד
לא מצליח להבין
איך המעגל הזה נפרץ
מחפש
את המגע שלא ייאבד
סיפור שאין לו סוף
תמיד מושך אותי
כאילו יש הפתעה בסוף
הייתי רוצה להאמין
שגם אני יודע
לאהוב בלי לפחד
שגם אני יודע
לחיות בלי לחשוב שזה מתים
יש קצה
אליו אגיע
אחרי שיעברו הסערות
מקליד את המילים
כאילו יש אפשרות אחת
לכבות את האור
ולהיעלם
אני לא מצליח להבין
איך זה מסתדר בשורות
במגע אחד
בלי לפחד
אנשים תמיד לוקחים את הפינות
ומשם הם מתחילים להתקרב
אני לא מצליח לזוז
תמיד נעלם בקירות
הייתי רוצה לחיות
בלי לדעת
שהמחר הוא לא אמיתי
זה לא אני שם
זה רק מי שמביט עלי מהמראה
פנים חסרות נשמה
גוף שמבקש לרקוד אבל הוא תקוע במסמרים
אל מחשבות ותחושות
שלא הכרתי עד הסוף
יש חצי ירח מעל
שמרחף עלי ותמיד הוא מאיר
את הצד השני של החיים
אלה שלא הכרתי בערכם
ולא ידעתי להפסיד אותם, ניצחון מר
ורק האנשים עדיין נעים
בפס ייצור של מחשבות ורגשות
אני עומד בצד ולא מבין
מה באמת התפקיד שלי
תגובות