לפעמים אני כותב לך
למרות שאין לי מה להגיד
רק בגלל שאת לא כאן
זה נותן לי תחושה של סוף מלחמה
אפשר לחיות עכשיו חיים בנאליים
בטוחים בלי להפסיד
אבל הקרבות
תמיד מתנהלים
בשולי החיים
ובמרכז אנחנו מדמיינים
שאנחנו חיים
ואת לא כאן
רק האלכוהול
מושך אותי להרגיש קרוב לעצמי
לרחמים האחרונים שהסכימו להישאר איתי
אז אני כותב לך
אולי הקסם שלך יגיע אלי מהר יותר
הייתי רוצה לנפץ את הקירות
לעשות את החדרים
מרחב אחד, שלא תצטרכי לחכות
שלא אצטרך לפחד מהצל שמאחוריי
זה תמיד גורם לי להרגיש לא אמיתי
אולי זה סוף המלחמה
עכשיו חיילים חזרו מארץ זרה
חזרה אל הבתים
לגלות
שהכול קרס ממילא
הילדים הפכו לחיילים, החיילים הפכו לעמודי ברזל
מדליק סיגריה
וחושב
כמה קל יכול היה להיות
אם לא היית כאן מעולם
אם לא היה לי למה לצפות
כותב את המילים
אחת אחרי השנייה
בלי לחכות
שמישהו יבין
שאת תרגישי
שזה עושה לך טוב
על השולחן, מחכה ספל קפה ומאפרה מלאה בדלים
זה רמז
שהיו כאן פעם חיים
נשאר עד מאוחר
אולי במקרה תחלפי
אולי תחליטי שזה נמאס
ברחובות, מול האורות הנוצצים
מתחת לבניינים גבוהים, ליד השוערים
מאחורי חניות של זרים
החיים נראים טוב, אבל אנחנו לא מחמיצים את ההפסדים
כן, החיים נראים טוב את יודעת
אבל זה בפוסטר של סרטים, שלא הגיע למסכים
עכשיו כותב לך
ויודע שאת לא כאן
יודע שזה לא יגיע לעולם
אולי זו סוף המלחמה.
תגובות