בגן העדן של צפת
מעל ערוץ נחל עכברה בגליל, מתנשא לו הגשר הגדול ביותר בארץ. כביש אספלט רחב וחדש נפרש מעליו לכלי הרכב השבים והולכים לצפת ואליה. למטה בערוץ, נצבע העמק בירוק. פרות משוטטות להן בחופשיות בינות לעצי התאנה ועצי הזית. לא הרחק משם שוכן לו מעיין "עין כובס". הבוסתן רחב הידים מכסה את האיזור כבמעין קטיפה. ורוח החורף הקרה מוסיפה אווירת הוד לבוסתן. מידי פעם עוברת פרה נוספת בנחת בדרכה לאורך הנחל הזורם מן המעיין. לא רחוק משם, בקומה השנייה של בניין אבן ישן המתנשא מעל בית העלמין, מכונסים להם בחדר אחד בני הישיבה ומצטופפים סביב רבם הנערץ. זקן לבן ארוך עוטה את פניו וכובע צפתי המעיד על היותו בן המקום עוטה את ראשו. השעה שעת ערביים, ומהחלון נשקפת לה השמש ככדור אש ענקי היורד אט אט על הרי מירון המתנשאים להם באופק. סמטאותיה של העיר נצבעות בצבעי ארגמן . ובני הישיבה, כך נדמה, אינם מבחינים בקור השורר, ובכל מילה ומשפט של הרב- בוערת בהם אש קודש. ובשילוב הבלתי אפשרי הזה, של חוקי הטבע בין מים לאש-מופיע החיבור המיוחד כל כך בין אש הקודש-למי המעיין הטהורים והופך באחת לגן עדן בין הרי הגליל....
תגובות