שוקעת בים של דיכאון, שנמצא מעבר להרי הזכרון, רואה אותך יושבת על גבעת השימחה, רואה אותך פורחת וצוחקת, כל כך מאושרת, מנסה לתפס לעברך, אך לא נשאר מקום, שוקעת בחזרה בים הדיכאון. מתאבקת עם המים הסוהרים, מנסה לאחוז בענפים, רואה מישהו יושב על הגדה, מבקשת שיזרוק חבל או יושיט יד לעזרה, אבל הוא רק אומר: "מספיק להתאבק, לכל אחד יש גורל אחר..."