הסרתי כל מחסום
חיפיתי כל רבב
מרקתי עד זוב דם נפשי
עקרתי רעלות ועלטות
באתי לפניך, יצחק,
ולא חננת אותי
מעקידה על מזבחך
ונשרפתי, אוכלתי עד תום
ולא נותרתי, אלא חלום
נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו.
קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר...
השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני?
[ליצירה]
נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו.
קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר...
השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני?
תגובות