בתוך חלל לבן עומדת שם משחקת באצבעותיה מדמיינת מרימה- מורידה. הוא ניגש אליה ופניה קורנות מבלבול וחוסר ישע. הוא קרב וליבה מכרכר. מניח שתי ידיים חסונות על כתפיה--- ומטלטל אותה בכל גופה. היא תלושה ומתייסרת. לא פוצה את פיה כאילו זו גזרה שהיתה צריכה לבוא במוקדם. או מאוחר. מידי. קרביה נעים בתוכה ראשה הופך סחור- סחור היא מתפתלת מתעלפת מקבלת ייסורים באהבה. צונחת למשכב והוא הולך. משאיר אותה שם לקום, להתאושש, לעמוד על רגליה, ולחכות לפעם הבאה.