על
מה שנשאר לי מגן קלרה היום,
שרך תות עיקש – ופתיתים,
אדומים של גרניום חלוד
ורוח ים לועגת.
מעלעלת בדפי השנים,
ומכסה הכל בחליפות,
של אשליה ופירורים,
מפתים של זיכרון.
אני מעביר לך את הפיקוד ילדה
על הצבעונים ועל השקדיות
שהיינו לועסים בבקרים,
ולוגמים בלילות, טעוני ציפיות,
על כריות החלום,
מתכסים בפוך הרקיע חגורים סרטי
חמציצים ושרשראות חרציות.
מה שנשאר ל
