איפה אתה, יקר שלי? עובד בגלידריה? בחנות פרחים? מאבטח איזה טיול, אולי מסעדה... יושב וכותב בבית את מצפני נפשך? או שמא בחוץ אתה, מנגן את נשמתך במפוחית, או בחליל על גדת איזה נחל. אולי בעיצומו של הטיול הגדול לדרום אמריקה שחיכית לו כל כך? או שאתה עוד מחפש את זהותך במקום לא ידוע... יכול להיות שישוב אתה כעת בבית-הכנסת, מתכונן לשבת מלכתא, או עוזר בבית, או שנסעת לשבת אצל חבר - ואתה עוצר לקחת טרפיסטים שממהרים קצת פחות ממך... ואני יושבת פה, ומהרהרת בך. ואולי אתה בי. אולי כלל אינך רוצה לפגוש בי עדיין. אני מציירת בחדר שתראה אותי כך, ואת ציורי, יצירתי שלי. שתחווה דעתך על נשמתי שמרוחה כך, בצבעי שמן, על בד קנבס מתוח וריבועי. הדלת פתוחה. וליבי פתוח. בא וקח