מחשבות נודדות שוב הובילו אלייך בלי לדעת כיצד – אני שוב לידך כי אני שוב רוצה להביט בעינייך כי אוכל אז לאומר מה קורה בליבך. מחזירה לי מבט... הפנים מול פנים זה כל-כך מרגש, כל פעם מחדש שם – הרבה מבוכה, וטיפת רחמים, ואני מקווה שרק צל של חשש. המראה של פנייך... הוא הולך אחריי אם יושב לי בבית או עומד ברחוב איך אוכל להשלים עם מבט בעינייך? כי אני לא יכול להפסיק לאהוב. אך בשיר שנולד בתשובה למבט התחברו המילים ששמרתי בסוד ולרגע אחד האמנתי... כמעט שאולי זה דבר שיכול לשנות.