ילד שלי. אהוב שלי. נתחתן? - נתחתן. אם לא תתחרפני לי, אתה אומר לי כל הזמן, חושש קצת. מצוין. סודות, סודות. לא סיפרנו להם על הנפילה בעבודה. לא על המחלה שכבר מאחוריך. לא על כל הסודות הפרטיים שלנו. הלחישות, החלומות, הכינויים, החטאים הקטנים... יהיו לכם ילדים מקסימים אמר הרב. איך הוא ידע? באמת יהיו לנו ילדים מקסימים. והרי ידענו זאת מזמן. אהבה גדולה. לא, אל תצחקו, יש דבר כזה. אני עדה. יותר יפה משיכולתי לדמיין. יותר עמוק, מקיף, שלם. הלאה אהבות קטנות. הלאה התפשרות. הלאה פגישות ראשונות, היסוסים, תקוות, אכזבות, דחיות, כאבים, דמעות. לא עוד. אנחנו נראה זה לזה מה זה לחיות! ..ומוכרחה להוסיף שורות, כי הרי אהבה היא דבר אינסופי, אך אם אכתוב כאורך עולמי, אשאר כאן לבדי... הכי אוהבת את הפרצוף שלך. איך שאתה מעווה לפעמים את הפנים, מכווץ אותם. לכל מיני מטרות, אותו הפרצוף המטריף. ואני כל כך אוהבת אותך אז. לא רק אז. גם אז. נס שלי.