הליאות המתפשטת אט אט בגופי בנשמתי כובשת את מקומה של האופטימיות הזהירה חסרת הבסיס ואני בסך הכל רציתי שבוע אחד של שיר היוצא מלב שמח מאושר מאוהב ונאהב זה היה נדמה כמו חלום של נער צעיר שגופו לוהט ועדיין לא טעם גופה של אישה לא חש טעמה של אהבה ועכשיו אני יודע שבעצם זה היה דמיון תקוה לנס של איש עני חודל אישים לזכות בלוטו עוד שבוע חלף ומחר שישי ושוב צריך לכתוב שיר ואני בא לי רק לבכות על שיר של אתמול שכיזב ואכזיב אבל יומן קטן יש לי שהוא רק שלי ואלה תולדות וספר הזכרונות ובדם ליבי הטהור שם נכתב: למנצח על איילת השחר מזמור לחפוי ראש א-לי.. א-לי.. למה עזבתני... ואתה ה' אל תרחק אילותי לעזרתי חושה... כי לא בזה ולא שקץ ענות עני... ואין עני אלא חסר דעה ואין בזוי אלא חסר אהבה וחתמתי שמי לזכרון נצח כי מה שנכתב ונתחם בדם אין להשיב כי כך גזרה דת האהבה ומודה אני לפניך.. רבה אמונתך בי והחזרת נשמתי ותתן לי כוח לשמור את הכאב לאושר הבא בשבוע הבא ואם זכיתי והבנתי ואם הצלחתי והיא הבינה אז תודה רבה לך גם על השבוע הזה