אורות העיר כבו ברגע ואני נותרתי לבדי. חושב מה אומר כשאשוב ולמי בעצם. עשו ירוק הסתיר את חלומי, ואז, משמיים לויתן נשלח והספינה מטלטלת. נופי אנוש כמו תמיד ישככו את רגעי. בואו, צהובי שיער, דברו בקול, בלעז, דברו ולא אשמע המית הלב.