מכתב לאישתי
אני יודע שזה לא המכתב הראשון
וזה גם לא האחרון שהתכתבנו בהכרנו
עברנו עליות וגם מורדות בחיינו העקלקלות
אני יודע שאני כמו קוץ עליך אבל ככה זה בחיים
אבל בחיים כמו במדבר החיים כול קוץ הוא פרח
לעיתם את הקוץ ואני הולך אחרייך בדרך לא זרוע
אבל בנשואינו התחייבנו וזו היא ברית ללא הפסקה וסוף
חיינו יחד הרבה שנים והבאנו יחד ילדים בשימחה
הרגש, הרגש זרם בעורקנו וללא מעצורים זה לא עצר
נדודים לא עצרו בעדנו מרחקים לא היו מיכשול כשרצינו
עץ המשפחה נשאר כמו שהיה וזה למרבה המזל הפירות
יש משפחות בחיים המודרניים ללא עץ וללא שורשים
לא יודע אם זה המטירנות נקווה שהנסיון יעזור לנו להמשיך
ולא יהווה לנו מיכשול בחיינו אחרי כול מה שעברנו ביחד
כמו בסיפור אהבה האמנתי תמיד ונשארנו ללא חת וחרטה
גם הילדים מחזיקים אותנו וזה נותן לנו יותר ביטחון בחיים
עתידם חשוב לנו וזה כרוך באמצאים רבים שלפעמים מייאשים
בסוף אישתי היקרה הכול בסדר ויום אחד נצחק ונהנה מהחיים
