ויחלפו הימים

העולם לא ייכחד

החטאים לא ייספרו

עכשיו זו תחושה של עלבון

דמותך נעה בחוסר סבלנות

לא מבקשת להניח לי

לא מוכנה שאלך לישון

ריק מחלומות, חסר אשליות

אבל את, תמיד באה אלי

ברגע האחרון, שהעולם עדיין מסתובב

אני כבר לא יודע איך ליפול

בלי לדעת לספור את המכה

סיגריות ביד, וסימנים כחולים סביב העיניים

אני יודע שאת לא תבואי

אך תמיד שומר לך מקום

לחלל ריק שיתמלא בתסכולים

עכשיו זו תחושה של אבל

נשען על הקיר

נוטה לרוח לנווט את דרכה אלי

ואז נופל בלי קרב

דמותך נעה מולי כמו מתאגרפת מנוסה

מסירה את התחבושות ומכה ביד נקייה

את לא כאן והנה את מנצחת

זה סימן של חולשה

הקירות דוממים

יש מישהו בצד השני שמקשיב לנשימות שלי

מתחפר בתוך זעם כבוש

זו תחושה שאין בה מחילה

את לא באה, את לא הולכת

את לא מדברת, את לא מפסיקה לצרוח

עומדת עם עיניים גאות מולי

ולא רואה איך זה מתקרב