אהובת נפש

הנה שוב רק את

הנה כמו אבן הנופלת

אי אפשר לעצור

אי אפשר לברוח

שוב רק את אותי מבינה

הנה רק אצלך מתקבל בלי קישוט, בלי היסוס

 

איה את אהבתי

איה את תאוות נפשי

עוד תראי שאגיעך

אח, איך אקפוץ אל תוכך

לתוך מימייך הקרים, המחממים

איך אטבול בך, ואטהר

איה את מסתתרת

איפה היית, ולמה לא סימנת

אוי לך כי ראיתני בכך

אוי לי, כמעט שלא באתי