יפה שלי ...

כלכך קשה לכתוב לך ... ועדיין כל כך קל ...

מילים רבות מציפות את ראשי , את ליבי ,

מילים כנות , שאין להן מקום בשיחות אחרות ,

ואין להן מנוח בתוך נפשי ....

בשיחות שלנו , הן מוצאות את דרכן מתוך ליבי אל עינייך הירוקות , בורקות ,

מביטות בי בערגה שכמוה לא שאלתי , שאליה שנים רבות פיללתי ....

דילי בך ,

ללא מילים , ללא ניסים ,

בחשכת הלילה , לאור הכוכבים...

צמא אני לקרבתך ,

להיותמכווץ בתוך חיקך ,

פניי טמונות בשערך , ידיי מגלות את גופך ...

לו רק ידעתי מה צופן לנו העתיד ,

סבוך ומסוכן , יפה  או מאושר ,

יודע אני שעוד ארוך הוא , לא אוכל לסלוח  אםיהיה קצר ...

בדמיוני נפרשים ימי חיינו , מאז ועד עולם ,

בזכרוני צעדנו יחד , ולבד ,

יודעים על היותו אחד של השני ,

שתינ פשות , ללא פנים ,

בשבילים מקבילים ...

מה קיבלנו כשנפגשנו ,

ומה הקרבנו .... עוד לא ידענו ....

המילים שלי שקופות לך ,

לא מבקשות להסתיר דבר ,

רוצות הן רק לומר דבר אחד ,

עורג אני לאהבתך , לזכות לראות את חיוכך ,

לשמוע את צחוקך , להתכרבל בתוך אושרך ,

גם אם לפעמים פניי אינן אומרות דבר ,

ליבי חד הוא , וקיים ....

אולי דבר אחד רק אבקש ,

אם זה לא קשה מידי ,

עוד אל תאמרי לי די ,

הלוואי.... ממלמל בשקט בין שפתיי ....

אני אוחז בשתי ידיי במתנה שלי שלחת ,

היכולת להאמין ,

שאוכל לצאת אלייך מתוך תוכי ,

ראוי לך , אבירי , ממשי....

ואסיים בכך ,

כי קצת נבוך אני ,

אני חולם אותך הלילה ,

לצידי.....

יפה שלי