בליל שישי, יושב לי עם דף
מחפש איך לכתוב על מה שנשכח
על שיחות שקיימנו
וחיוכים שהחלפנו
גם אם רק אני חשתי כך
עכשיו התקשורת, ממודרת מרגש
רק מילים כתובות, דוממות ללא נפש
במקלדת אני
כותב לך על אמש
לא מסגיר את ליבי הבוער כמו השמש
חומה דיטילית נוצרה לה בינינו
מילים כה ריקות עוברות שוב בין שנינו
כל מהות אמיתית
הוקלדה נעלמה
באותיות אחידות
שוות תבנית וצורה
הלב שקופץ כששומע ממך
חיוך שמסמיק ומיד שוב נכבש
ייקלטו רק אצלי
במסך ממולי
הם לא, יעברו, אל הצד השני
החומה עדיין עומדת בין שנינו
מסתירה את כל מה שאולי יש בינינו
מסך הברזל
לעולם לא נופל
מגונן ושומר
ולעד דוקר
עד מתי אוכל כך, להתחבא מפניך
לשקר לעצמי, עלי ועלייך
לקבור רגשותיי עמוק בחול
לנסות ולשכוח את יום האתמול
