מנגינות מן העבר, חוזרות.
רגשות רגועות, משתלטות על חיי.
הולך לי לאיבוד. באפלה הזאת
החושך הזה, גורם לי להגיע
למקומות לא רצויים.
אני מנסה לעצור את עצמי.
אך דוחפים אותי אל החושך.
זה לא אמור להיות אל האור?
אך לא, מנסים להניע אותי לאפלה.
האפלה השקטה הזאת.
נראית כה רגוע.
אך מעוורת את עיניך.
הולך לאיבוד בסערה הזאת.
הרגשות משתנים.
המחשבות נעלמים.
האורות מחשיכים.
ואני כאן שוכב.
כאילו המחר לא יגיע אלי.
ליטוף נעים בלחיי.
רגשות חמים שמלטפים אותי.
פשוט נעלמים מנשמתי.
סופר עד שלוש.
אחת, שתיים. שלוש.
כיבוי אורות.