אימא, תביטי בי
תראי איך הם רודפים אחריי
במציאות חד ממדית
בחלומות בהירים
גם אני יכול לראות את האור
נדלק ומהבהב
לא מאפשר לי לראות שום דבר
אני מביט בשעון
אימא, תביטי גם
כל כך הרבה זמן הפסדתי
מי יחזיר לי אותו?
חדרי המתנה
שעות של מחשבות
מול חלונות גדולים
יכולתי לראות כמה אני קטן
והשמיים נראו לי
לא מנוצחים
ועכשיו, אני עושה כל מה שצריך
בלי להבין למה,
הרי אף אחד לא ייהנה מזה
אני עושה את מה שצריך
ומבקש להישאר שפוי
סופר את הרגעים, מוודא ששום רגע לא אבד
אולי יש מראה דו צדדית לחיים
ואני עומד בשני הצדדים
אימא תביטי,
השעון מתקתק
עוד מעט כבר לא יהיה לי סיכוי להיות חופשי
עוד מעט כל מה שאדע
זה את עברי
כל מה שיהיה לי
אלה זיכרונות
שישכיבו אותי לישון
פתאום דברים מתגלים
פתאום הופכים להיות ברורים
זו המטרה של הזיכרונות, ככה הם נשמרים
תביטי אימא, הם רודפים אחריי
יש להם סכינים ביד
מסיכות על הפנים
אבל אנחנו יודעים איך הם נראים
