שנינו צופים בעולם שנכחד
דרך מסך עבה ועור דק
זה נראה לנו רחוק
זה נראה לנו לא שייך
הרחוב שלמטה, מעולם לא היה קרוב אלינו כל כך
אנחנו לא שומעים את הקולות
הם מספרים לנו, על מי שאנחנו הולכים להיות
על מי שיכולנו להיות
שנינו מתכנסים בתוך החדר
מקשיבים לצלילים
עולם הולך ונברא
אני מתפתה לא לקום ולרקוד איתך
את מתפתה לא לצחוק בקול רם
יש בחוץ מי שנלחם בשבילנו
כאן בפנים, אנחנו תמיד לבד
הם רוצים אותנו חלשים ומוכים
אנחנו נותנים להם את כל האפשרויות
את אומרת, אנחנו יכולים לצאת החוצה
אני מעדיף להביט מהחלון ולראות
איך השקט שומר עלינו
אני אומר לך בשקט
שהם יילחמו, שהם יגססו
אנחנו נשלים את החוסרים
זה לא שייך לנו
אנחנו יכולים להסתתר בתוך המילים
להסתבך בתוך עצמנו
זה מספיק לנו, לחיים שלמים
אני אביט בך רוקדת
ואחר כך ניכנס למיטה ונשכב
שהם יעשו את ההפיכות
אנחנו נשאיר את הבית נקי
