אנשים מביטים עלי כמו על כרזה
הם חושבים, כמה החיים שלו יפים
נסיעות לחו"ל, אוכל טוב
שנינות מופלגת, ידע בלתי נלאה
הם לא יודעים
שכל הכדורים נורו מהאקדח
עכשיו נותרתי בלי כלום
אף אחד לא מבין
מה זה לחיות עוד יום
בלי להבין שהמחר יכול להגיע
ואני צריך להתכונן
אנשים מביטים עלי וצוחקים
הם חושבים שזה קל לחיות בתוך בועה
שאני לא מרגיש את המבטים
שהם לא נוגעים בי
אני מתבונן במראה
מנסה להבין, מה לא בסדר
איפה מונח החטא, איך אני יכול לקרוע אותו מליבי
רץ במסלולים לא קרואים
מנסה להגיע אל מקום לא קיים
שרק בדמיוני הוא פתוח
אנשים לא יודעים, איך זה להגיע כל יום עד הדלת
ואז לגלות
שהמפתח שבור בחור של המנעול
אני לא יכול לפתוח אותה, אף אחד לא מוכן לפתוח בשבילי
אנשים חושבים שזה מצחיק, חושבים שזה בכייני
אני ניסיתי להיות כמוהם, תצטרכו להאמין
חשבתי פעם
אני אטפס לאט, בסוף לא תהיה ברירה
העולם יצטרך להתיישר
נחשו מה, הוא זז במהירות
ואני נפלתי, גיליתי שאני צריך להתחיל הכל מהתחלה
רק הפעם, האמת הרבה יותר ברורה
אנשים מביטים בי ולא מבינים
מה זה להיות אני, איך זה לחיות בתוכי
איך זה לצאת החוצה ולעמוד כל יום מולי
אנשים מסתכלים עלי וחושבים
אסור לגעת בו, אסור להביט עליו
זה הפחד שמנגן עכשיו
ואצלי, אצלי זה הכעס שמתגלה פתאום
אני רציתי להיות כמוכם
עד שגילתי,
זה לא אני שלא בסדר, זה אתם שלא נשפטים
