ככה זה נגמר

25 שנה של ניתוחים

ככה זה נגמר

עם מראה שבורה

עיניים עצובות

פנים מיואשות

דיכאון בראש

בלי הבטחה, בלי רחמים

אי אפשר להסתתר

שירים עצובים מתנגנים

קולות בתוך הראש

ככה זה נגמר

אנשים אומרים, יהיה בסדר

אל תחשוב על זה, אל תחזור לשם

הם לא יודעים, שהדלתות לא נעולות

והדרך מובילה אותי תמיד לשם

רוצה לרדת על ברכיי, להניח ידיים על הראש

ושמישהו ירה בי מאחור

רוצה לקשור לעצמי את הידיים

שלא אוכל לשחק איתם

להיתלות ולאבד תחושה

ככה זה נגמר

25 שנה של המתנה

בחדרים קרים, מסדרונות ארוכים

אנשים בירוק, טפסים אינסופיים

ואני רץ, רץ, רץ

בלי הפסקה, באותו מסלול, מסביב לאותו בלוק

בראש מחבר מילים למשפטים

עד שהן נעלמות על הדף

אומרים לי

אתה חזק, אתה תצליח

ואף אחד לא רואה איך אני מאבד פיסות מעצמי

אם פעם הייתי שלם

עכשיו אני מכווץ ומקופל

ככל שאני נפתח יותר, המרחב מתקצר

ואני עוד מחכה

25 שנה חלפו, וכלום לא קרה