מי יזכור את החיים האלה

שמובלים בשיירות

שיירות אל מותם?

מי יאיר בפנסו על המספר

שנצרב בבשרם

ויאמר: לא עוד!

בין יום זיכרון אחד

למשנהו

נשפך דם הווה אל

תהום נשיה

וקולה של תפילת יזכור

נבלע בקיבה גסה של

שגרה.

מי יוכיח בשער

ולא יירגם במשפטים רוויי

קלישאות ריקות?

מי יכתוב על עשן המשרפות

המתמר עתה

ולא יסוקל באבני מוות

וכוחו יותיר לו

לומר: עד כאן!

בין צפירה מתמשכת

לבאה אחריה

נמשכת שואת בעלי החיים

בשגרת דמים

וכל השותה מדם הנרצחים

עומד דום.