איך בשום מקום, אני
אפשר, בגאווה, להיות ציני?
למרות שאיני יודע את הכול -
כאילו לא איש קתן, אני
והשם ברא את העולם איתי
אז איך, אני שואל, אפשר להיות ציני?
איך לשאול, עם רומאות
עם אוזן לצער והסתכלות
אל מה שאני חושב שרע בעולם
האים טוב יותר אים זה היה
או טוב יותר אים זה לא קרא
יש לענות שגם זו לטובה
כאילו אני יודע
המטרה של הזבוב
שמפריא
בעולם כל כך אדיר ונפלא
איך אני אפשר, בגאווה
להיות בשום מקום
ציני?
