אתה סופר את הימים
שנים שאינם
שעות שלעולם לא תוכל לחזור אליהן
אתה מנסה להיזכר
תוך כדי מבט במראה
אם אתה יכול לדמיין את מי שהיה אז
הכל נראה רחוק
לא מחושב
אתה היית רוצה את השנייה הזאת של לפני
לפני שהכל נסגר
אתה סופר את הימים
אנשים שהיו ונשכחו
כבישים שנסעת בהם
ואתה לא זוכר לאן הם מובילים
כל כך הרבה זמן עבר
לאן נעלמו הימים
אתה כבר לא זוכר
מה בא לפני ומה אחרי
לפעמים הצלילים מתחברים
לפעמים אין מנגינה
רק מילים שאתה לוחש
ומחכה שהן יהפכו למשפט
אתה נזכר בתמונות ששמרת
מנסה לזהות את האנשים
לאן הם הלכו, לאן את המשכת
זו בדידות שאתה לא מצליח להסביר
לפעמים אתה רוצה
לקחת את הרכב ולנסוע
בלי להביט לאחור, בלי לשים לב לאן
לא לספור את הימים
לא לזכור דבר ממה שקרה
אבל בזיכרונות, אתה חוזר עשר שנים, עשרים שנה לאחור
מקומות, שמות, פנים,
הכל חרוט עמוק וסודק אותך
במקומות שאתה כבר לא יכול להירפא
בחוץ, העולם ממשיך לגעוש
בעיתונים, האתמול כבר רחוק
ואתה בונה אותו
כל יום מחדש
זו בדידות שאין ממנה מוצא
ואם תחזור, עשר שנים לאחור
האם תגיע לשנייה הזאת
בה הייתה יכול להיות במקום אחר
לבחור באנשים אחרים
אולי להישאר אם מה שהיה לך ולא לוותר
לא לתת לזה לחמוק ממך
ועכשיו, סופר את הימים
דקות, שעות
כל מה שעוזר לך להבין
ולשכוח את מי שכבר לא תצליח
לבנות איתו זיכרון חדש
תגובות