אני מביט בפניך
עברנו שלושים, תביט
זה נראה יותר רע
משנייה לשנייה
זוכר איך הבטחנו
חלומות גדולים
ואיך נשארנו עם אותה סיגריה
בלי שנרגיש
אתה שואל, מה קורה איתי
אני מפחד לענות
אם טוב לי מדי, כבר קשה להבין
אתה מספר על אהבה חדשה
אחרי זה מדברים על כדורגל
תגיד, עוד שלושים מהיום
זה יהיה אחרת?
המלצרית שואלת, מה אנחנו רוצים
אתה עונה, שתי בירות וצלחת צ'יפס
אני מדליק סיגריה, ברגע עולה זיכרון
ואז הכל מתמוטט
כמו בניין הרוס
לא למדנו דבר
מהעבר שהיה
אחר כך למדנו הרבה פחות
מההווה שרץ מולנו
אני מביט בפניך
ויודע
אתה כבר לא שם
אלפי קילומטרים ממני
אתה רץ לבד
אחת עושה לך עיניים
אני מנסה להתחמק
אתה מעלה זיכרון שלא שכחנו
וממהר להתכחש
שואל אותך ברגע של חולשה
תגיד, מה אתה מתכוון לעשות מחר
ואתה מבקש
תני לי לעבור את הלילה, אחרי זה אברח
היינו ילדים, שכחנו את זה
אחר כך נערים, לא הצלחנו לצאת מזה
עכשיו מה אנחנו? מפחדים לומר גברים
כי אין כאן שום אישה וילדים שמחכים לנו בבית
אף אחד לא יתמוטט בלי שנרגיש
סיגריה ועוד אחת, המלצרית אוספת את הבקבוקים
למדנו הרבה, אולי זה היה מעט
אני כבר לא בטוח אם מרגישים בהבדלים
אתה משלם ושנינו יוצאים
נסיעה קצרה, מבטיחים שנדבר, אחר כך אתה נעלם עם המכונית
הפחדים שבפנים, מתאמצים להישאר שלמים
זוכר אותנו, בורחים מהתיכון לשחק במגרש הישן
היום על המגרש בנו בניין, ואת שנינו לא ראו שם מזמן
