ליד הגדרות של התיכון הישן
תלו שלטים
לא הבנו להבין מה אומרות המילים
חלפו שם ילדים
לא הכרנו את הפנים
את רצית להיכנס לראות
איפה ההיינו יושבים פעם
רגע לפני שבער בנו משהו
והתחלנו לרוץ
ברחנו מכל מי שאמר לנו
לא לברוח רחוק מדי
ברחנו מכל מי שהבטיח לנו
שיום אחד נגשים את החלום
ועכשיו מול הגדרות של התיכון הישן
אנחנו מתפתים לא לחזור לשם
להיות שוב הצעירים, שמבקשים להילחם על המקום
אני אומר לך, זה לא שלנו יותר
ואת מנסה להיזכר
מה אהבנו אז, מה לקחנו איתנו
שהוביל אותנו לפה
אני כבר לא יכול לברוח
ואת לא יכולה לרוץ
רואים את אלו שהחליפו איתנו מקומות
מנסים להמציא הכל מחדש
אני מחייך, חיוך ציני
את רוצה לומר להם, שלא ינסו
בסוף הכל נופל
אבל למי יש כוח למשוך עד לשם
הם בטח יתחרטו, יתייאשו, ויעצרו
אנחנו נהיה שם, ללוות אותם אל הצד שלנו
ואנחנו לא נגיד מילה
הסיגריות ביד, וברקע שומעים את המנגינה
היא ליוותה אותנו משם
אנחנו יודעים
כל מה שמת איתנו אז
חי בתוכנו כל יום בדרכו שלו
אנחנו עוזבים את התיכון הישן
כמו שעזבנו אותו אז
לא חזרנו, לספר על הצלחות גדולות
לא באנו לבקש מאיש חרטה
על כל מה שלא הבנו
אנחנו יורדים בכביש , שחוצה את הגינה
אף אחד לא יושב שם, אף אחד לא בורח משום דבר
מכוניות דוהרות במהירות, אנשים חוזרים הביתה לאכול ארוחת ערב
אני מחבק אותך
אנחנו לא דומים לשום דבר מאז
אנחנו מתנחמים בהרבה פחות מזה
את אומרת, מה שלא הספקנו אז
לא נספיק יותר לעולם
אני מחייך בציניות, אולי נחיה בגלגול הבא
נעשה את כל מה שלא הספקנו
את יודעת שאני לא מאמין
שנינו מסתפקים בזה
