על הלוחות חרות "חירות".

בדם. באש ובמים.

חירות קשה.

חירות עם אחריות.

אך בכל זאת, חירות.

 

אז מדוע בכל חג פסח,

לקראת סוף הסדר,

מגיעים ישנוניים לסוף ההגדה,

ל"שנה הבאה בירושלים",

ונשמתי צועקת

מכאב איום שלא נגמר?