אבותינו היו לוחמים אפילו בעד כיכר לחם היו מתעייפים,

מתו בעד ארצם, בעד עמם, בעד אידאלים אילעים

אבל הים על מה אנחנו מסתכלים?!

מי בטלווזיה ובחשב ואת האוכל שהוא אוהב -מוכן למות הוא... בעד הנאותיו

אך איה עמו, לאן גלה כבודו?!

בפלוטיקה מחפש להיות ראש ולא את עמו וארצו לדרוש

אלא כדי "נתינה ראש" ואת כבוד עצמו לכבוש

מדוע?! שכחנו את אבותינו/אחינו/ עצמינו ? שכחנו שאת דמם הקריבו בעבורנו? איה כל  שלחמו למענו- להיות עם חופשי בארצנו ולעבוד את אלוקינו ?

אנחנו רק גופינו זכרנו -אפילו מעצמנו ברחנו, ועבירנו ועתידנו העלמנו במעשינו

אך הגיעה העת, קומו ונעלה ציון ונבנה את עמינו.

להעיר העם מתרדמת ולהרים את הנוער כאיילת

אחי אוהבי, לאחד את האומה באהבה שלימה לאומה התמה בני אברהם יצחק ויעקב כי יכולנו גם יכלנו!!!

היושר עמנו, רק נביט אל עברנו ועתידנו שם באמת נמצא את עצמינו!!