חיכיתי לך בשדה
המון אדם עבר
לא ידעתי, אם את ביניהם
ניגשתי לחנות הקטנה
קניתי זר פרחים
החזקתי אותה ביד אחת
ביד שנייה, החזקתי את הסיגריה
שאלתי את עצמי
מה תראי, כשתבואי
האם תכירי אותי עדיין
האם יש בכלל, למה לצפות
ברמקולים, שמעתי את הכרוז מכריז
על מטוס שנחת
אולי את מסדרת את התיק עכשיו
אולי את, בכלל ישנה
והבחור שלצידך,
מעיר אותך בעצבות זרה
חיכיתי לך בשדה
זמזמתי שיר ישן
של זמר שלא זכרתי את שמו
הבטתי בחלונות הראווה
אולי אנחנו דומים
לכל אלו שחולפים כאן מולי
אולי גם הם מחכים
מישהו תמיד חוזר
אני נשען על העמוד
מחפש את הפשטות
אבל אני מאבד את האחיזה
מחכה שתופיעי מולי
יש מונית בשער הראשי
וזו שעה, שהדרכים פתוחות
אפשר שתנחתי,
נסע מכאן אל הדירה
בדרך הים
את תביטי על העיר, כמו זרה שלא היית
תשאלי אותי, מה זה כל זה
איך הכל השתנה
ואני רק אביט בעינייך
אתהה, מה הן רואות עכשיו
לאן הן בורחות מכאן
בנתיים, הכרוז מבקש
שלא לעשן
אני הולך לפינה
מתבונן בלי מטרה
אולי את עכשיו בדרך אלי
עומדת בצד, ומביטה בי
שואלת את עצמך
מה זה כל זה
ואז מתחילה ללכת,
אני עם הפרחים ביד, לא מרגיש דבר
