נתחיל בסיפור קצר:
אתמול בלילה לא הצלחתי להירדם, ובעיקבות כך החלו לצוץ בראשי מחשבות על חיי עד כה.
רוב המחשבות שעלו לי עסקו בכך שאני כל הזמן עסוק ב-"ללכת בדרך הנכונה", כלומר שאני עושה הכל, כי פשוט ככה חונכתי: חונכתי לשאוף כל הזמן להגיע לצמרת, להצליח בכל דבר, ובתור שלב ראשוני-בלימודים.
כרגע אני עושה קורס הכנה לפסיכומטרי בשאיפה להגיע ל"עתודה" כשאתגייס, אך אני לא יודע למה אני רוצה להגיע לשם. אני עושה את זה בלחץ המשפחה, החברים, אנשים אחרים שהמליצו, אך אני לא בטוח שזאת המטרה שלי.
כמובן, זאת רק דוגמא אחת ובודדת לרעיון...
   גם הלחנתי את השיר, משהו פשוט בסגנון קאנטרי-רוק קל (אולי נטייה קלה לפולק)

אוקיי, השיר הולך ככה:

כולנו ממשיכים לנוע
באותו המסלול הקבוע
לכיוון אותה המטרה
מי אמר שיש בזה רע?


 איננו יודעים
למה בדרך הזאת אנו הולכים
אך לכולנו ברורה סיבה:
זאת הדרך הטובה

הדרך עוברת בתחנות קבועות:
ילדות, לימודים, משפחה ועבודות
כולנו הולכים בדרך הזאת
ורובנו עוצרים באותן התחנות

ואם עצרת לרגע בצד
וחשבת לשניה על היעד
מיד אחז בך בלבול
והרגשת שהגעת לגבול

לדרך קיצורים מעטים
אותם פוקדים אך בודדים
אם יצא ונתקלת באחד
יתכן שתגיע מהר ליעד
או שתאבד את עצמך
ולא תמצא שוב את דרכך