ראיתי את פנייך, מחייכות בחשכה
ראיתי אותו, מביט בך בדממה
חיפשתי מקום להתחבא
והרגשתי איך
כל האורות כבים בתוך הנשמה שלי
ושוב, אני מוצא את עצמי
מחפש מעקה אחיזה, מחפש יציאת חירום
אם היית שואלת, הייתי עונה
אם היית יודעת, הכל היה משתנה
מהרגע הראשון, ידעתי שזו טעות
מהמבט החולף, מהנגיעה המקרית
אבל לפעמים, הימים מתקצרים
ואנחנו נסחפים אל מקומות
מהם אנחנו מפחדים לחזור
אני שמעתי את קולך
מדבר אלי, בסביבה של מאות אנשים
רציתי שתשירי רק בשבילי
אבל בסוף היום, את רקדת איתו
אם היית שואלת, הייתי עונה
אם היית נותנת לי להסביר
הכל היה שונה
מהרגע הראשון, ידעתי שזו טעות
מהרגע הראשון, עד הרגע ממנו לא יכולתי לשוב
הוא דיבר אלייך, וראיתי את פנייך מביטות בו
לא ראית אותי כך מעולם
ואני רק ביקשתי
להשאיר רמזים פזורים
לפתוח דלתות, לתת לרוח להיכנס
ראיתי אותכם, בחשכה הגמורה
נעלמים
ואני נשארתי עם קירות מלאים בצל
ודמותך לא עונה, דמותך לא מתקרבת
אם היית מבקשת, הייתי אומר את הכל
אם הייתי כותב לך
אולי היתה משמעות למילים
אבל אני ידעתי שזו טעות
מהרגע הראשון, ידעתי שזו טעות
הרוחות יכלו לנווט אותי
אבל אני המשכתי בדרכי
שמעתי את קולך, מדבר אלי
בין אלפי קולות ורעשים
רציתי שתשירי רק לי
ובסוף היום
את רקדת איתו
ואני ידעתי שזו טעות
טעות מהרגע הראשון
