באפלת חדרי יושבת הורגת זמן מתפוררת הזמן הורג אותי ברקע מתנגן שיר שפעם הייתה לו משמעות מסביבי קיימת סוג של מציאות מאחוריי זכוכית חלוני המאובקת יש שמיים בלי אף כוכב מאחוריי נפשי המאופקת יש לב שמעולם לא אהב מעבירה אצבע על חתך שהגליד בניגוד לפצעים בנפש הוא לא יהיה שם לתמיד שותקת מזילה כמה דמעות חוזרת לעולם של חלומות צמרמורת של קור בגופי השבור עוברת לתוך לבי חודרת מקפיאה. באפלת חדרי יושבת הורגת זמן מתפוררת הזמן הורג אותי