שיחות

שיחות בית הקפה ההומה,

מרחפות.

ריבה כחושה,

אמרה למזוקן עבה דברי ביקורת

ומשוררת בוגרת,

השחה כדי משפט סרק

לנער יפה ושאפתן

המושך בעט בשולחן האחורי.

ועלמה יפה בשולחן הפנימי

מקריאה פרוזה חדה

לאיש כהה המקשיב

ומביט ברגליה החטובות.

אף המלצר כותב לנו שירה

בדף הקרטון של התפריט.

הקפה נלגם והבירה נגמעת.

ובעודן,

השיחות מרחפות אל המרתף הנטוש

של הבית ממול.

פורצות פנימה נסערות

ונופחות את נפשן הקצרה לרצפתו.

בינות שטות אינטלקטואלי האתמול

להוות שירת עקרות בית עכשוויות

העורגות לדרדקי מושכי העט,

של מחר נאור יותר.