"עורי עורי שיר דברי.."

ולא יכלה עוד להצפינה

כי נפשה בה קשורה,

והנה היא יוצאת ,

כמו מבית כלא ,

מסתתרת מאחורי מסך עשן .

ערפל סביבה.

קומי צאי מתוך ההפיכה

מה רב לך שבת בתי הנאוה

קמה כפה פרשה

אל גנזי האור

וחושך..

ומה היא לה כשלעצמה?

קמה כפה פרשה ,

אך הפעם ביקשה את סוד ההוויה כולה .

והוא עוטף אותה בלחשיה.

ורק שפתיה נעות, ממך אליך 

"העירוני בשמך רעיוני

כי רפואה תשביני

אלי, אלי לא עוד."