העיר מתעטפת באבלה
מתכסה באבק
שוממה ודוממת
עזובה.
ומתחת לשכבות
של אבנים חרבות
עפר
שק ואפר
ליבה, עוד פועם
משתוקק להתעורר
להתנער
מייחל לשמוע
קול קורא במדבר
פנו דרך ה'
ומתוך החורבות והתילים
יצאו אט, שחוחי קומה
בודדים.
וההמון יתאסף
ויזדקף
ועל פניו
נהרה חדשה, ואור גדול
ונעימה רחוקה נשמעת
ומתעצמת ומתגדלת
לשירה אדירה
והעיר, קמה ומתקדשת
ונגלה כבוד ה'.
